כתיבת תזה או דוקטורט אורכת בממוצע בין שנתיים לארבע שנים, בהתאמה, ודורשת הנחיה מצד איש סגל, אשר מלווה את הסטודנט בכל שלבי המחקר ומדריך אותו במלאכת המחקר, מתחילתה ועד סופה. אורכה ומורכבותה של עבודת מחקר מסוג זה דורשות הנחיה טובה. למעשה, ההבדל בין עבודת מחקר נעימה ורגועה יחסית, המסתיימת בזמן סביר, לבין עבודת מחקר שהופכת לעינוי מתמשך, הוא לעיתים קרובות המנחה עצמו. על כן, בחירת המנחה היא שלב קריטי בכתיבת עבודת המחקר שלכם. כדי להקל עליכם לבחור את המנחה הנכון, אפרט ברשומה זו לגבי שלושה סוגי מנחים עיקריים: המנחה הטוב, המנחה הרע והמנחה האדיש.
המנחה הטוב: המנחה הטוב הוא מנחה אשר מסייע לסטודנט לסיים את עבודת המחקר במהירות ובקלות רבה ככל הניתן. מנחה טוב דואג לרווחת הסטודנט, מזהה מה חסר לו מבחינה אקדמית ומנחה אותו בהתאם. מנחה טוב זמין לסטודנט ונותן לו תחושה שאפשר ורצוי לשאול שאלות. עם זאת, להנחיה טובה יש מחיר. אמנם הסטודנטים משלמים שכר לימוד, אבל לפעמים תידרשו לשלם מחיר נוסף עבור מנחה טוב. הסיטואציה השכיחה ביותר היא שהמנחה מציע לכם נושא למחקר בתחום הספציפי שלו. מבחינת המנחה, הדבר מאפשר לו לפרסם עוד מאמר או שניים בתחום שלו (זה מקדם אותו), כשאת רוב עבודת המחקר המפרכת עושה הסטודנט עצמו. בעיניי אין שום פסול בהסדר כזה, ואם הסטודנט שלם עם כך, התוצאות מצוינות: המנחה מסייע כראוי לסטודנט, המחקר נערך במהירות ויעילות מרביים, וכבונוס הסטודנט זוכה לפרסם מאמר בכתב עת אקדמי. כמובן, גם ההיפך נכון: אם נושא המחקר של הסטודנט הוא רחוק מתחום העניין של המנחה, ייתכן שהוא יהיה אדיש לצרכיו של הסטודנט.
המנחה האדיש: למנחה כזה לא אכפת מהמחקר של הסטודנט. יש בזה יתרון: הסטודנט יכול לעשות ככל העולה על רוחו והמרצה יאשר זאת, כל עוד המחקר עומד בהיגיון אקדמי בסיסי. מנחה כזה מתאים לסטודנטים שיודעים לכוון ולהנחות את עצמם, שיש להם רעיונות עצמאיים וניסיון קודם כלשהו במחקר. המנחה שמח שהוא לא צריך להשקיע זמן (שאין לו) בסטודנט ובנושא שלא מעניינים אותו, והסטודנט מרוויח חופש פעולה. כמובן שהסדר כזה אינו מתאים לסטודנטים השואפים להשתלב באקדמיה, אבל קרוב לוודאי שהם כבר ערים לכך.
המנחה הרע: יש מנחים שעוינים את הסטודנט. לא רק שמנחה כזה אינו זמין לסטודנט, הוא מנסה להכשיל אותו בפועל. הטקטיקות שלו כוללות שינוי שאלת המחקר, הוספת שאלות מחקר, או שינוי הדרישות של המחקר באמצע המחקר ולפעמים אפילו אחרי שנאספו נתונים. לפני כמה שנים אף נתקלתי במקרה שבו המנחה אמרה לסטודנטית בצורה מפורשת: "לא אתן לך לסיים את התזה." במקרים כאלה או שחורקים שיניים ומחזיקים איכשהו מעמד עד לקו הסיום או שמחליפים מנחה - ויש סטודנטים שאפילו מחליפים אוניברסיטה.
למה שמנחה יתעלל כך בסטודנט? לפעמים הסיבה היא חוסר תשומת לב. כלומר, המנחה לא קרא בעיון את הצעת המחקר ולא שם לב, למשל, שאין קשר נכון בין השאלה לבין שיטת המחקר (זה קורה לא מעט), ואז בשלב מאוחר יותר הוא פתאום שם לב לבעיה זו ומבקש לשנות את השאלה או לאסוף נתונים נוספים או אחרים... לפעמים יש למנחה סדר יום פוליטי משל עצמו ואם הסטודנט סוטה ממנו או אם ממצאי המחקר אינם תואמים את סדר היום הזה, אזי הסטודנט האומלל עשוי למצוא את עצמו במצב לא נעים שבו המנחה דורש לחזור על המחקר או לשנות אותו בצורה משמעותית. לכן כדאי לשים לב היטב לנטיות הפוליטיות של המנחה ולנהוג בהתאם. מעבר לכך, ישנם מנחים שפשוט מנצלים את הכוח שלהם כדי להתעלל ביצורים חסרי אונים (כלומר הסטודנטים). מה לעשות, גם החוקרים באקדמיה הם בני אדם. הם עצמם נתונים בסד לחצים מורכב מאד ולפעמים זה משפיע על התנהגותם כלפי אחרים, החלשים מהם.
אם כן, ישנם שלושה סוגי מנחים, וחשוב שתבחרו מראש את המנחה המתאים לכם. הבעיה היא שרוב הסטודנטים אינם מכירים את הסגל ברמה המאפשרת בחירת מנחה מתאים. בעיה נוספת היא שלרוב, המנחים הטובים מלאים עד אפס מקום ולכן לא קל להתקבל אליהם. הפתרון לכך הוא להזדרז. בחירת המנחה צריכה להתחיל מוקדם, אפילו לפני שתבחרו את האוניברסיטה שבה תעשו את התואר. כבר בשלב זה כדאי שתבררו עם חברים או בפורומים מי נחשב למנחה טוב ומי למנחה גרוע. אפשר ורצוי ליצור קשר עם מנחים ולהיפגש איתם על מנת לבדוק את ההתאמה ביניכם. אם כבר התחלתם ללמוד, כדאי שתתבוננו בשיעורים על המרצים שלכם ותשאלו את עצמכם אצל מי הייתם רוצים לעשות את עבודת המחקר שלכם. תחשבו עם מי אתם מסתדרים ואת מי אתם לא אוהבים. דברים אלו כדאי לעשות כבר בסמסטר הראשון ללימודי התואר ולנסות לבחור במהירות האפשרית את המנחה שלכם. כמובן, בשל אילוצי כוח אדם, לא תמיד תוכלו לקבל את המנחה הרצוי לכם, אבל עדיין חשוב שתהיו ערים לנושא ותעשו ככל שביכולתכם לבחור את המנחה המתאים.
להצעת מחיר הִתקשרו 050-364-9373, שִלחו הודעת וואטסאפ, או כִּתבו למייל yoavtranslations@gmail.com