תלמידי מחקר נדרשים כמובן לערוך מחקר. הבעיה היא שלא לכל הסטודנטים יש נושא ספציפי שהם רוצים לחקור או תחום ברור שמעניין אותם. לעיתים המנחה מספק את הכיוון והרעיון למחקר, וישנם אף מנחים שמתעקשים על נושא ספציפי. אבל לפעמים סטודנטים נתקעים ללא נושא ושום רעיון אינו עולה בדעתם. עבור מקרים כאלה אני מציע כאן פתרון. לפניכם מספר קווים מנחים לבחירת נושא לעבודת תזה או דוקטורט, עבודה שתהיה גם קלה יחסית לביצוע. הנחיות אלו טובות גם לסמינריון.
ישנם שני קריטריונים עיקריים לבחירת נושא למחקר: רלוונטיות וחדשנות. במונח "רלוונטיות" הכוונה היא לכך שהמחקר הוא רלוונטי לספרות הקיימת, כלומר לנושאים שמעסיקים חוקרים אחרים בתחום. המונח "חדשנות" מתייחס לכך שהמחקר צריך גם לחדש משהו על הספרות הקיימת; לרוב לא יאשרו לחזור על מחקר שכבר נעשה, בעיקר אם הוא נעשה בשנים האחרונות. לסיכום, בדרך כלל הציפייה היא שהמחקר של הסטודנט יהיה קרוב או דומה למחקרים קיימים אבל גם קצת שונה מהם. איך מוצאים נושאים כאלה? זה די פשוט.
כדי למצוא נושא מחקר שהוא רלוונטי וגם חדשני, אני מציע להתבסס על מחקר קיים ורק לשנות בו את אחד המרכיבים. המרכיבים יכולים להיות: אחד המשתנים או יותר, שיטת המחקר, או שאלת המחקר. ניקח כדוגמא את נושא הסמים. זהו נושא שנחקר לעייפה ונדמה שכבר מוצו לגביו כל הכיוונים האפשריים, אבל מסתבר שתמיד ישנן אפשרויות נוספות. כך, בתחום זה נוהגים לשאול אחת משתי שאלות: (1) מדוע אנשים צורכים סמים, כלומר שאלה על סיבה או (2) שאלה על הדרך בה אנשים צורכים סמים כלומר שאלה המתארת היבט מסוים של התופעה (למשל, איך מתמכרים/נגמלים או עמדות כלפי הנושא).
לדוגמא, אם נערך בעבר מחקר שהנושא שלו הוא "הסיבות לצריכת סמים בקרב בני נוער בירושלים", ניתן לערוך את אותו המחקר על אוכלוסייה אחרת ו/או באזור גיאוגראפי אחר: "הסיבות לצריכת סמים בקיבוצים." אפשר לשאול את אותה השאלה על אוכלוסיות לא-יהודיות, ועל סוגי סמים ספציפיים. במקרים כאלה ניתן להשתמש בשאלוני מחקר קיימים ובמקרה הצורך לתרגם אותם לשפה רלוונטית אחרת. דרך זו היא חסכונית מאד בזמן, כיון שאין צורך לפתח כלי מחקר במיוחד עבור המחקר - הכלי כבר קיים. למשל, ישנם סטודנטים שלקחו את המחקר לכיוון תיאורי: "תהליך ההתמכרות של בני נוער לסמים קשים". עם שאלה כזו אפשר לערוך ראיונות עם בני נוער שהתמכרו ובאמצעות תשובותיהם לענות על שאלת המחקר. מחקר כזה הוא מקורי בהגדרתו כי הקבוצה הנחקרת היא ייחודית לזמן ולמקום שבו נערך המחקר וגם לחוקר עצמו. גם כאן ניתן לגוון את המשתנים השונים, כלומר מחקר כזה יכול להיערך באוכלוסיות מגוונות (יהודי/ערבי/אתיופי/עולים חדשים/עובדים זרים או חתך לפי גילאים/דתות/ותק בארץ ועוד), לפי סוגי סמים (קשים/קלים) ואיזור גיאוגראפי. בנוסף לכל אלו אפשר לערוך השוואות בין משתנים, כלומר השוואה בין אוכלוסיות שונות או אזורים שונים. למעשה, האפשרויות הן כמעט בלתי-מוגבלות, בייחוד במדינה כל כך מגוונת כמו ישראל.
ישנם כמה יתרונות לשיטה זו של בחירת נושא למחקר. ראשית, הסטודנט לא ממציא את הגלגל מחדש. כלומר, ידוע שיש ספרות בנושא כי כבר נעשו מחקרים וזה טוב לכשעצמו. שנית, לסטודנט יש דוגמא של מערך המחקר ואפשר להתבסס עליו או אפילו לעשות בדיוק אותו הדבר. שלישית, יש כבר כלי מחקר. אם מישהו כבר פיתח ותיקף כלי מחקר, הרי שזה חוסך הרבה מאד זמן לסטודנט. במצב כזה הקושי הגדול ביותר של הסטודנט הוא איסוף וניתוח הנתונים, כשרמת הקושי משתנה בהתאם לשיטת המחקר הננקטת: כמותי או איכותני. איזו שיטת מחקר עדיפה עבור סטודנט? בשאלה זו דנתי בפוסט אחר, כאן.
לסיכום, על מנת לבחור נושא שהוא רלוונטי וחדשני כאחד, רצוי להתבסס על מחקרים קיימים ורק לשנות בהם אחד מהגורמים: סוג השאלה, שיטת המחקר ו/או את משתני המחקר.
להצעת מחיר הִתקשרו 050-364-9373, שִלחו הודעת וואטסאפ, או כִּתבו למייל yoavtranslations@gmail.com