האם לעשות עריכה מקצועית לספר העיוני שכתבת ובמה זה כרוך?

כתבת ספר עיוני וברצונך לפרסם אותו ולהעמיד אותו למכירה באופן עצמאי. שמעת שכדאי לעשות עריכה לספר שלך טרם הפרסום, אבל אינך בטוח האם זה באמת נחוץ. במאמר זה אני פורס את השיקולים מדוע כדאי לעשות עריכה לספר עיוני ומדוע לעיתים אפילו צריך לעשות זאת. יחד עם זאת, ניתן לראות שלא בכל המקרים הדבר נחוץ. בעבודתי נתקלתי בשני סוגי שיקולים: אישיים ומקצועיים.



שיקולים אישיים


1. השיקול האישי העיקרי שנתקלתי בו הוא שחבל לפרסם ספר לא מלוטש. אפשר לנסח את השיקול הזה כך: אם כבר כתבת ספר, ראוי לפרסם את הגרסה הטובה ביותר של הספר הזה, וגרסה כזו דורשת עריכה מקצועית.

2. בהמשך לשיקול זה, אפשר לומר גם שספר שהינו רצוף שגיאות, ניסוחים מסורבלים וחוסר עקביות הוא ספר שלא נעים לקרוא, ואם הספר אינו נעים לקריאה, רוב הסיכויים שאכן לא יקראו אותו. לא חבל לפרסם ספר כזה?

3. יש מחברים שמרגישים שהספר שהם כתבו צריך לייצג אותם בכבוד, וכדי לעשות זאת חשוב שהספר יעבור עריכה מקצועית.

4. טקסט רהוט, זורם ובנוי היטב תורם להצלחתו של ספר, ועריכה מקצועית מסייעת להגיע לכך.

5. יש מחברים שמבקשים לערוך את הטקסט שלהם בעצמם. אבל ידוע שקשה מאד למחבר לזהות את השגיאות של עצמו – אפילו אני לא עורך את הטקסטים של עצמי, גם אחרי 15 שנות ניסיון כעורך.

לסיכום חלק זה, אפשר לומר שכדאי להשקיע בעריכה מקצועית אם חשוב לך שהספר יהיה מובן ונוח ונעים לקריאה, אם חשוב לך שהספר ייצג אותך בכבוד ואם חשוב לך שהספר יצליח. כמובן שגם ההיפך נכון: אם לא חשוב לך איך הספר נראה או נקרא ואם לא חשוב לך איך הוא מייצג אותך או אם הוא יצליח או ייכשל – אז באמת חבל להשקיע בעריכה מקצועית.



שיקולים מקצועיים


ספרים עיוניים נכתבים לרוב בתחום ספציפי. יש להם קהל יעד שמכיר את הספרות בתחום הזה ורגיל לטקסטים ברמה ובסגנון מסוימים. במילים אחרות, לקהל היעד של ספר עיוני ישנן ציפיות, וכל ספר חדש בתחום צריך לענות עליהן.

1. בהתאם לכך, המטרה של עריכה מקצועית היא ליצור הלימה בין הספר שלך לבין ציפיותיו של קהל היעד. מהן הציפיות הללו? על פי רוב, קהל היעד של ספר עיוני מצפה שהספר ייכתב בשפה אקדמית תקנית, ללא סלנג או שפת רחוב, שפה שהיא נקייה משגיאות כתיב, טעויות תחביר ובעיות פיסוק.

2. ציפייה נוספת היא אחידות סגנונית: האחידות מתבטאת בשימוש עקבי במינוח מקצועי ובקיצורים לאורך הטקסט, בהפניות והערות שוליים אחידות, בפיסוק עקבי (למשל, שימוש או השמטה עקביים של הפסיק הסדרתי), רישום עקבי של מספרים בטקסט (במילים או בספרות או בשניהם), יישום אחיד של רישיות בכותרות לאורך הספר (כותרות של פרקים, טבלאות, איורים ותצלומים) וכן הלאה. כדי לסייע להאחדת הסגנון, קיימים ספרים המכונים מדריכי סגנון, אשר מפרטים כללי האחדה אלו. להאחדת הסגנון של טקסטים במדעי הרוח והחברה קיימים שני מדריכי סגנון עיקריים: שיקאגו ו- APA.

3. עריכה מקצועית משדרת מסר שמדובר בטקסט מקצועי. זהו מסר קריטי עבור ספר עיוני, כי ספר שעושה רושם חובבני לא ימצה את הפוטנציאל שלו בקרב קהל היעד.


לסיכום, ניתן לראות שיש צורך בעריכה מקצועית רק עבור מחברים המעוניינים שהספר שלהם ייראה וייתפס כמקצועי ורלוונטי בעיני קהל היעד של הספר. במידה ואין שאיפה למקצועיות, אז אין צורך בעריכה מקצועית.





להצעת מחיר הִתקשרו 050-364-9373, שִלחו הודעת וואטסאפ, או כִּתבו למייל yoavtranslations@gmail.com